<h1>כל בו הלכ' גיטין סימן ע"ו</h1>
<h2>דף קיב:</h2>
וחרש מעיקרו כשם שנכנס ברמיזה כך (יוצא) [מוציא] ברמיזה. ונשתתק בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן כותבין גט לאשתו על פי רמיזתו. ובסרוגין דאמר תרי הן וחד לאו אי נמי בפירות של ימות החמה לימות הגשמים או להפך.
והיה אם לא תמצ' חן בעיניו מלמד שאינו מוציאה אלא לרצונו. ואם נתגרשה שלא לרצונו אינה מגורשת אבל האשה מתגרשת שלא לרצונ'. ונהגו העולם שלא לגרש אלא ברצון שניהם. אבל יש שכופין אותו להוצי' כגון מוכה שחין ובעל פוליפוס פירוש ריח הפה ומומר ומכריחין אותו ע"י גוים לעשות מה שיאמר לו הישראל. וצריך שיאמר רוצה אני ויבטל מודעי ב' פעמים אחת לפני נתינתו ואחת אחר נתינתו.
